אחד הביטויים שהפך לפופולארי לאחרונה בעולם הפיננסי הוא "תיקון 190". אז מהו אותו תיקון מפורסם ומי יכול לעשות בו שימוש?
תיקון 190 הינו תיקון לפקודת מס הכנסה אשר מתייחס לעולם הגמל ויש בו מספר יתרונות מעניינים מאוד, אולם חשוב מאוד להבין בדיוק את המשמעות של שימוש בתיקון.

עיקר התיקון מתייחס לאפשרות של כל אזרח להפקיד סכום כספי חד פעמי לקופת גמל. מדובר בסכום שיכול להיות נפרד להפקדות ששכירים זכאים להן במסגרת פנסיית חובה או לאלו שעצמאיים מפקידים אחת לשנה במסגרת הטבות המס המקובלות.
להפקדה הזו מספר יתרונות כפי שנפרט בהמשך.

למה זה טוב?
כי ככה המדינה מאפשרת לאזרחים להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהם ולקבל קצבת זקנה גבוהה יותר בעת צאתם לגמלאות. קצבה שתשולם להם לכל ימי חייהם.
מדובר בקצבה שרובה תוגדר כ"קצבה מוכרת", כלומר קצבה שאינה חייבת במס, מכיוון שהכספים הללו כבר עברו מיסוי בדרכם לאזרח (מס הכנסה).
אבל זאת לא בשורה מרחיקת לכת, מכיוון שלא כולם מתלהבים לקחת סכום כספי גבוה, להיפרד ממנו לכמה שנים ולקבל אותו כקצבה חודשית.
כלומר לוותר על האפשרות למשוך אותו כסכום הוני (משיכה חד פעמית של מלוא הצבירה).

פה נכנס היתרון של תיקון 190 והוא האפשרות למשוך את החיסכון כסכום הוני (בתנאים מסוימים – אליהם נגיע בהמשך) החל מגיל 60.
במילים אחרות – התיקון פותר את שני החסמים הגדולים: הנזילות של הכסף ואובדן היכולת למשוך את הסכום באופן חד פעמי.

הסוכרייה הגדולה שמתווספת ליתרונות הללו היא המיסוי על רווחי ההון בחיסכון: 15% על הרווח הנומינלי, בשונה מ-25% מס רווחי הון על רווחים ריאליים כנהוג בתוכניות חיסכון אחרות.

אם לסכם את כל ההקדמה – תיקון 190 מאפשר לאזרחים להפקיד סכום חד פעמי לתוך קופת גמל וליהנות מכמה יתרונות:
* הגדלת קצבת הזקנה.
* הקצבה תהיה מוכרת – פטורה ממס.
* ניתן למשוך את הקופה כסכום הוני.
* במקרה של משיכה הונית – המס על רווחי ההון יהיה רק 15% על הרווחים הנומינליים.

ניתן דוגמא:
שמוליק חגג 60 והחליט להפקיד סכום של 500,000 ₪ במסגרת תיקון 190.
הכסף יושב בקופת הגמל, צובר תשואות של 4% לשנה ותוך 10 שנים מגיע לצבירה של 740,000 ₪.
אם שמוליק ירצה – יוכל לתרגם את הסכום הזה לקצבה חודשית פטורה ממס (סדר גודל של 3,700 ₪) שתשולם לו לכל ימי חייו.
לחילופין, אם ירצה, יוכל למשוך את כל הכסף ולשלם מס על הרווחים (15% על 200,000 ₪ שהם 36,000 ₪) כך שיקבל ליד כ-704,000 ₪.
*פרק הזמן של 10 שנים הוא רק דוגמא – אין מינימום או מקסימום זמן לפדיון הסכום כקצבה או כהון.

על פניו נשמע כמו עסקה לא רעה בכלל: שמוליק נהנה מחופש הבחירה שבין לקבל קצבה מוכרת לבין למשוך סכום הוני בתנאי מיסוי טובים.

כאן נכנס ה"אבל" הגדול ונשאלת השאלה:

איפה הבעיה?
בתסריט הנחמד שכתבתנו קודם ישנן שתי כוכביות שחשוב מאוד לתת עליהן את הדעת.
הראשונה והחשובה מכל היא שקיים תנאי מקדים למשיכה הונית של הקופה, והתנאי הזה הוא שלחוסך כבר יש קצבת זקנה משולמת מינימלית של כ-4,500 ₪.
למען הסר ספק קצבת זקנה של ביטוח לאומי לא נחשבת כחלק מהקצבה המינימלית הזו.
כלומר על מנת לבצע משיכה הונית – שמוליק יהיה חייב להוכיח כי הוא כבר מקבל בפועל קצבת זקנה.
במידה ותנאי זה לא יתקיים – לא תיתכן משיכה הונית של הקופה. כמובן שהדבר לא פוסל את משיכת הכספים כקצבה חודשית מוכרת, אך כאמור במקרה זה מתבטל עיקרון הנזילות.

כוכבית שנייה מתייחסת להטבה במס רווחי ההון:
כפי שכתבנו, במקרה של משיכה הונית (שכאמור צריכה לעמוד בתנאי הקודם של קצבה מינימלית משולמת) יחול על החוסך מס רווחי הון של 15% על הרווחים הנומינליים ולא 25% על הרווחים הריאליים כפי ששכיח במוצרי חיסכון אחרים.
לשלם מס של 15% נשמע יותר טוב מאשר לשלם מס של 25%, אבל כאן נכנס ההבדל שבין נומינלי לבין ריאלי ונדגים אותו באופן הבא:

נניח שאותו שמוליק הפקיד לחיסכון 500,000 ₪ גם בקופה לפי תיקון 190 ו-500,000 ₪ נוספים גם בתוכנית חיסכון רגילה.
נמשיך ונניח תשואות של 4% בשנה ושמושכים את הכסף כעבור 10 שנים.
נניח עליית מדד של 15% ב-10 השנים. זהו פחות או יותר נתון מציאותי ל-10 השנים האחרונות.

מקודם לכן חישבנו וראינו שלפי תיקון 190 שמוליק יוכל למשוך כ-704,000 ₪, כעת בואו נחשב כמה יוכל למשוך מהחיסכון "הרגיל":
לפי אינפלציה של 15% - נכס הבסיס של 500,000 ₪ שווה ערך ל-575,000 ₪.
מכאן שיש לערוך חישוב של מס רווחי הון של 25% על רווחשל 165,000 ₪ (ערך סופי של 740,000 ₪ פחות ערך התחלתי כולל מדד של 575,000 ₪) סה"כ מס של 41,250 ₪.
מה שאומר ששמוליק יוכל למשוך סכום של 698,750 ₪.

הבדל של כ-5,000 ₪ בין שני מצבי העולם. מה שמראה שההבדל בין 15% נומינלי ל-25% ריאלי הוא לא גבוה במיוחד ולבטח שאי אפשר לבנות עליו.
ומה קורה באינפלציה טיפה גבוהה יותר או מה קורה בתקופות ארוכות יותר? נקודה למחשבה.

ישנה נקודה נוספת לציון והיא שבתוך כל הפקדה, סכום ראשוני של כ-35,000 ₪ לא מקבל הכרה של קצבה מוכרת, אלא באישור של פקיד שומה.
זוהי נקודה שפחות חשוב לתת עליה את הדעת מכיוון שאין לה משמעות עד כדי כך גבוהה בהפקדה של סכומים גדולים.

לסיכום
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מביא עמו בשורה לציבור החוסכים ומאפשר אלטרנטיבות מעניינות, אך יש להבין היטב את המשמעות של הפקדת כספים ואת התנאים למשיכה ההונית.

לצערנו יש לא מעט שרלטנות בתחום ולא מעט "מקצוענים" ששוכחים להזכיר את התנאים והמגבלות שבמשיכת הצבירה וכן לא עומדים על ההבדל שבין מס על רווחים ריאליים אל מול רווחים נומינליים.

אנחנו יכולים להציע שני פרופילים של חוסכים להם יכולה להתאים הפקדה לתיקון 190 :
הראשון הוא חוסך שמעוניין לייעד את הסכום לקצבה ושפחות מפחד מאובדן הנזילות.
השני הוא חוסך מעל גיל 60 (או קרוב אליו) אשר כבר מקבל קצבה של מעל ל-4,500 ₪ או שצפוי לקבל כזו בטווח זמן קרוב ובאופן ודאי.
שימוש נוסף שעושים בתיקון 190 הוא בנושא של העברת הון בין - דורית, אך זהו כבר נושא לכתבה אחרת.

אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר בכל שאלה בנושא פיננסים, ביטוח וגמל.