ניר קסלמן
27/5/2015
 

 שלושה טריליון ₪. מה אומר לכם הסכום הזה?
הסכום הדמיוני הזה, השווה לבערך פי עשרה מתקציב המדינה, מבטא את תיק הנכסים הפיננסיים הנמצא בידי הציבור הישראלי .
האם הסכום הזה, של 3,000 מיליארד ₪ - מושקע במקומות החכמים ביותר?

תיק הנכסים הכספיים הנמצא בידי הציבור יותר מהכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות. חלק משמעותי מהסכום הזה – כטריליון ₪ מצוי בחשבונות עו"ש, פיקדונות בבנקים ובשווי מזומן.
במילים אחרות – כ-35% מתיק הנכסים של הציבור מושקע בבנקים בריבית אפסית.

ריבית הפיקדונות של הבנקים נגזרת מריבית בנק ישראל. החודש הותיר בנק ישראל את שיעור הריבית על 0.1% . מדובר בשיעור ריבית נמוך ביותר, אשר ממשיך את מגמת הריבית האפסית של בנק ישראל (הסיבות לכך הן רבות, בין היתר על מנת לעודד צמיחה ולהפחית את ערך השקל).
המשמעות היא שאותם סכומים אסטרונומיים, אשר אנו מפקידים בבנק, צוברים ריבית מזערית.
הריבית שאנו זוכים לה בפיקדונות, נובעת בין היתר מסכום ההפקדה ומהתקופה שבה הכסף נסגר בפיקדון. ככל שההפקדה גבוהה יותר ולתקופה ארוכה יותר – כך הריבית גבוהה יותר.
כספים הנמצאים בחשבונות עו"ש – לרוב אינם זוכים לריבית בכלל.

כך למשל חוסך המפקיד כ-250,000 ₪ לתקופה של שנה באחד הבנקים הגדולים – ייהנה מריבית של 0.07%. וזה כמובן בהנחה לפיה הוא אינו מושך את הכסף טרם תום התקופה, מה ש"יזכה" אותו בעמלת פירעון מוקדם.
המשמעות היא שבאופן ריאלי, על רקע אינפלציה של מעל 1% בשנה (הצפי הוא 1.1%) , אותו חוסך בפועל מפסיד מהערך של כספו, והוא אפילו "שילם" על זה בכך שהוא נעל את הסכום הזה לשנה.

בטבלה הבאה נציג את הריביות על הפיקדונות בשני בנקים מובילים, לפי סכום הפקדה ולפי תקופת פיקדון (כזכור – ככל שאלו גדולים וארוכים יותר – כך הריבית גבוהה יותר).

*הנתונים בטבלה הועתקו מאתרי הבנקים , נכון לסוף מאי 2015.

אנחנו רואים שבמצב אופטימאלי, בו אנחנו מפקידים סכום גבוה ונועלים את הכסף לשנה – אנחנו זוכים לריבית השואפת לאפס.

איפה הכסף החכם?
שאלה יותר נכונה לשאול היא אולי – מהו הכסף החכם?
כסף שיודע להשיג תשואות גבוהות יותר, כסף נזיל בכל שלב (ללא עמלות או קנסות יציאה מוקדמת) וכסף שניתן לנהל אותו במסלולי השקעה מותאמים.

אז איפה נמצא הכסף החכם הזה?
כמובן שאין תשובה נכונה במאה אחוז, מכיוון שישנם צרכים שונים לאנשים שונים. יהיו כאלה שיעדיפו להיות מעורבים בחשבון מיועץ בבנק, יהיו כאלה שיעדיפו ניהול תיקים אישי בבתי השקעות או בחברות ביטוח, יהיו כאלה שיתמקדו בנדל"ן וישנן עוד העדפות רבות.

במאמר זה נתמקד במוצר מעניין שתופס תאוצה רבה בשנים האחרונות – פוליסת חיסכון פיננסי בחברת ביטוח. מדובר בפוליסה אשר ניתן להפקיד אליה סכום כספי חד פעמי וכן הפקדות שוטפות באמצעות הוראת קבע. החיסכון מנוהל במגוון מסלולי השקעה לפי העדפת החוסך.

מספר יתרונות באותן פוליסות:
• תשואות – לרוב גבוהות פי כמה וכמה מהריביות בפיקדונות.
• נזילות – הכסף נזיל לחלוטין וניתן למשוך את מלוא או חלק מהסכום בטווח מיידי.
• גמישות – ניתן לעבור בקלות בין מסלולי השקעה וכך להתאים את מידת הסיכון הרצויה בכל שלב. יתרון משמעותי בהיבט זה הוא שמעבר בין מסלולים אינו מהווה אירוע מס.
• יכולת תכנון – החיסכון מאפשר הגדרת מטרות ויעדים לטווחים קצרים, בינוניים וארוכים.
• שקיפות – ניתן להתעדכן ולבצע פעולות באתר האינטרנט של החברה בכל עת.

בטבלה הבאה תשואות ממוצעות של שתי חברות ביטוח מובילות במסלול השקעה כללי:

*הנתונים בטבלה הועתקו מאתרי החברות , נכון למרץ 2015.

נערוך השוואה לחוסך שהפקיד 100,000 ₪:

*בפיקדון בבנק – חישוב לפי פק"מ לשנה אחת כל פעם.

זה אומר שאם החלטתי לחסוך לטיול בר מצווה 5 שנים מראש, אם הייתי חוסך בבנק הייתי מממן ארוחה משפחתית, ואם הייתי חוסך בחברת ביטוח הייתי מממן טיסה לדיסנילנד.

מתרגלים לחסוך
פוליסות החיסכון מצטיינות בתשואות גבוהות, וכן ניתן לבצע הפקדה חודשית בהוראת קבע. הדבר מאפשר "להתרגל" לחסוך. בהתחלה בסכומים נמוכים אשר במידה מסוימת "בלתי מורגשים" – כגון 150 או 200 ₪ ובהמשך ניתן להגדיל את הסכום.
לדוגמא חוסך אשר יפקיד 200 ₪ לחודש במשך 25 שנים בהנחת תשואה של 5%. בתום התקופה ייצבר לזכותו מעל 100,000 ₪ - שכר לימוד במכללה. פי כמה וכמה לעומת תכניות חיסכון בבנק.

מדובר בתוכניות אשר מתאימות לאנשים שמעוניינים להתחיל לחסוך, גם אם אין להם סכומים ראשוניים גבוהים.

מדוע עדיין יש מעל טריליון ש"ח בכסף "לא חכם"?
ישנם מספר חסמים. כנראה שבראש ובראשונה האשם הוא בהרגלים – אנחנו רגילים שמקומו של הכסף בבנק ונוטים לקבל זאת כעובדה מוגמרת. נוסף לכך הוא עצלות.
גורם נוסף הוא שמרנות, שכן על אף התשואות הגבוהות, אין סיכוי ללא סיכון.

על כל החסמים הללו ניתן להתגבר בקלות ולהפוך את הכסף שלנו לכסף חכם.
פנו עוד היום לסוכן הביטוח שלכם ושאלו אותו בנושא פוליסות חיסכון.

  להורדת גרסת PDF של המאמר 

הפניות

1. "כלכליסט" - תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור ממשיך לתפוח: גדל בינואר ב-16 מיליארד שקל
2. "כלכליסט" - בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש יוני על כנה - ברמה של 0.1%
3. "כלכליסט" - למרות העלייה המפתיעה במדד אפריל - יציבות באינפלציה הצפויה
4. בנק הפועלים - https://www.bankhapoalim.co.il/wps/portal/PoalimPrivate/ribit
5. בנק לאומי - http://www.leumi.co.il/Articles/25592/
6. הראל - https://www.harel-group.co.il/wps/portal/!ut/p/c1/04_SB8K8xLLM9MSSzPy8xBz9CP0os_hgFydXM09LYwP3YFMTAyPjACcXQ-dAQwsTE_2CbEdFALE75Ao!/
7. מגדל - https://www.migdal.co.il/He/PensionarySavings/lifeinsaving/investments/Pages/keshet.aspx

הבהרות
אין לראות בכתוב לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסי כזה או אחר. המידע לעיל הינו בגדר המחשה בלבד. הנתונים הועתקו מאתרי האינטרנט של החברות. ט.ל.ח.