בחודש יוני 2016 ראינו בחדשות את השריפה שהתרחשה בבניין מגורים ברמת גן.
השריפה גרמה לנזק כבד מאוד לדירה בה החלה האש וכן לדירות שכנות בבניין (קישור לכתבה ב-YNET).

שלוש שאלות עולות מהמקרה:
1. מי מכסה את הנזק לדירה שבה התחילה השריפה?
2. מי אחראי לנזקים בדירות שכנות?
3. מי מכסה נזקים בשטח הציבורי בבניין או נזקים לדירות בבניין אשר נגרמו מהרכוש הציבורי?

בכל אחת מהסוגיות שיעלו כאן תישאל שאלה אחת משמעותית מאוד: "מי אשם?"
מי אשם באש שפרצה, מי האחראי לנזקים ומי יישא (אם בכלל) בעלויות?
הסיבה ששאלה זו חשובה כל כך, היא מכיוון שאם גורם ניזוק (שנגרם לו נזק) יוכל להוכיח את רשלנותו של גורם מזיק - יוכל הניזוק לתבוע את המזיק בבית המשפט במסגרת פקודת הנזיקין ולדרוש שזה יפצה אותו על הנזק שנגרם.

הנזק לדירה בה התחילה השריפה
כאשר מדובר בנזק עצמי, כלומר נזק שלא נגרם על ידי גורם חיצוני - וכאן לצורך העניין אנחנו מתייחסים לנזק שנגרם בדירה (יתכן שנגרם עקב קצר חשמלי, התלקחות תנור חימום או תנור אפייה וכדומה) כעל גורם שאינו חיצוני - הרי שבעל הדירה לא יכול לבוא בטענה כלפי גורם אחר ולתבוע אותו על הנזק שנגרם.
המשמעות היא שהניזוק סופג את כל ההפסדים.

כמובן שהפיתרון למקרה זו הוא ביטוח דירה שיפצה את המבוטח על נזקיו. הביטוח מורכב מביטוח מבנה ומביטוח התכולה ובהנחה שהדירה מבוטחת בצורה נכונה - יזכה המבוטח לפיצוי בהתאם לנזק שנגרם לו.

דרך אגב - ברוב פוליסות הדירה כיום ישנו פיצוי להוצאות שכר דירה במידה והדירה אינה ראויה למגורים.

בשורה התחתונה, במקרה ואין ביטוח - אין פיצוי. המשמעות היא אסון כלכלי.

נקודה חשובה היא במידה והנזק נגרם עקב פגם במוצר - למשל בקצר ממוצר חשמלי: במקרה כזה עומדת לזכות הניזוק האפשרות לתבוע את היצרן של המוצר, אבל זה כמובן דורש הוכחה כי מוקד האש הוא באותו מוצר וכי השימוש בו היה בהתאם להוראות.

הנזק לדירות שכנות
במקרה של דירות שכנות, הרי שיש תשובה לשאלה מי אשם - הדירה בה התחילה השריפה. 
בעלי הדירות הניזוקות יוכלו לפנות בתביעת נזיקין כנגד הדירה שגרמה להם את הנזק. במידה ואכן יוכח בבית המשפט כי בעלי הדירה בה פרצה האש התרשלו והם האחראים לנזקים - הם יצטרכו לפצות את בעלי הדירות השכנות.
במידה ויש ביטוח דירה הכולל כיסוי לצד שלישי - חברת הביטוח תשלם את הפיצויים לדירות השכנות שנפגעו, וזה עד לגבול הכיסוי לצד שלישי המוגדר הפוליסה.
במידה ואין ביטוח דירה או שאין כיסוי לצד שלישי - בעלי הדירה המזיקה יאלצו לשלם את הפיצויים מכיסם.

גם פה נקודה חשובה: בית המשפט יכול לקבוע כי על אף ואין מחלוקת למוצא השריפה, בעלי הדירה לא התרשלו ולכן לא לחייב אותם בפיצוי.
כך שאם למשל בדירה הותקנו מערכות גילוי וכיבוי שעברו ביקורת, בעלי הדירה שמרו על הוראות בטיחות ופעלו בסבירות ועדיין פרצה שריפה שגרמה לנזקים לצד שלישי - בהחלט יתכן ובית המשפט לא יחייב את בעלי הדירה המזיקה בתשלום הנזק.

במקרה זה בעלי הדירות השכנות שניזוקו - יוכלו לפנות ולתבוע את פוליסת הדירה שלהם - בתקווה שיש להם כזו.

נזקים בשטח הציבורי 
השטח הציבורי בבניין משותף הינו גורם "בעל עניין" לכל דבר, כאשר מצד אחד נזק יכול להיגרם בשטח הציבורי, ומצד שני השטח הציבורי יכול להינזק עקב נזק שנגרם באשמת אחת מהדירות בבניין.
וועד הבית יכול לבטח את השטח הציבורי וכך להבטיח שבמקרה וייגרם נזק הוא יכוסה על ידי הפוליסה, וכן במידה וייגרם נזק לצד שלישי - הפוליסה תפצה את הניזוקים.
דירות בבניין יכולות להיחשב לצד שלישי ולכן אם נגרם נזק שמקורו בשטח הציבורי ואשר הזיק לדירות בבניין - הכיסוי לצד ג' בפוליסה בהחלט יאפשר לפצות את הדירות.
באותה מידה - במקרה ובו דירה גרמה לנזק לשטח הציבורי, חובת הפיצוי תהיה על הדירה.

מסקנות

1. חשיבותו של ביטוח הדירה הינה רבה מאוד - הן למקרה של נזק עצמי והן למקרה של נזק לצד שלישי.

2. חשוב לוודא כי סכומי הכיסוי הנקובים בפוליסה מתאימים.

3. יש לוודא כי קיים כיסוי לצד ג' וכי סכום הפיצוי הוא גבוה מספיק.

4. לוודא כי וועד הבית מבטח את הבניין בפוליסת ביטוח מבנה וביטוח צד שלישי.