אנחנו מאחלים לילדים שלנו שלא יחסר להם דבר. אנחנו עובדים קשה על מנת לאפשר להם את כל השפע שבעולם: לימודים, חוגים, פעילות חברתית, ספורט, טיולים, בילויים... הכל.
ידוע שלגדל ילדים זה עסק יקר. נחקר ונמצא שילד עד גיל 18 עולה להוריו סכום שיכול להגיע לכדי חצי מיליון שקלים. וזה רק עד גיל 18... הרי היום ילדים לא "עוזבים את הקן" עד אמצע שנות ה-20 לחייהם ומסתמכים על סיוע כלכלי של הוריהם שכולל לימודים אקדמיים, מימון חתונה, סיוע ברכישת דירה ועוד.

בואו נדמיין לרגע שאנחנו מנהלים מפעל. במפעל שתי מכונות אשר מייצרות תפוקה.
בסוף כל חודש, בזכות תפוקת המכונות, המפעל מרוויח סכום כסף שבעזרתו אנחנו מתפרנסים ומכלכלים את ביתנו.
מה יקרה אם חס וחלילה אחת המכונות תתקלקל, או גרוע מכך – תושבת לחלוטין?
התפוקה כמובן יורדת והרווחים יורדים בהתאם.

אותו דבר במשק הבית שלנו: שני ההורים עובדים על מנת להתפרנס ולאפשר לילדיהם את כל מה שרק ירצו. אבל מה יקרה אם אחד ההורים יאבד את כושר עבודתו או חס וחלילה ילך לעולמו?
הרי זהו מצב בו משק הבית מקבל מכה אנושה וכעת במקום שתי "מכונות" שעובדות ומרוויחות כסף, נשארת רק מכונה אחת.

אז איך נערכים למצב כזה? התשובה היא ביטוח חיים.
ביטוח חיים הינו מנגנון אשר, במקרה של קטסטרופה, נכנס לנעלי המבוטח ומבטיח שגם במקרה הגרוע מכל – איכות החיים של המשפחה לא תפגע.

מי צריך ביטוח חיים?
ברגע שאנחנו מקבלים על עצמנו אחריות כלכלית כלפי מישהו אחר, ראוי שנערך למקרה בו לא נוכל לעמוד באחריות הזו.
האחריות הברורה ביותר היא של הורים לילדים, אך לא רק. ישנם מקרים בהם ילד תומך כלכלית בהורה מבוגר, או שאחים תומכים באח בעל מוגבלות, והדוגמאות הן רבות.

כמה ביטוח חיים צריך לעשות?
נהוג לערוך "רשימת מכולת" בה אנחנו מחשבים באופן גס את המשמעות הכלכלית של אובדן הורה – כפונקציה של משכורות כפול חודשים כפול שנים. יש לקחת בחשבון הוצאות משמעותיות בדרך.
סכום הביטוח לא צריך להוות ירושה או "פרס" במקרה של מוות, אלא באמת להיות שווה ערך כלכלי לפוטנציאל ההכנסות של האדם אותו אנו מעוניינים לבטח.

האם מספיק לבטח רק את המפרנס העיקרי?
נצא מנקודת הנחה שהגבר הוא המפרנס הראשי ושהאישה דואגת יותר לכלכלת הבית (ויסלחו לי הנשים, זוהי דוגמא בלבד).
אז נכון שהגבר מכניס את המשכורת הגבוהה ושברור שצריך לדאוג לביטוח חיים עבורו.
אך ערכה הכלכלי של אישה אינו נמדד רק במשכורתה.

בואו נחשוב מה יקרה במקרה של חס וחלילה פטירתה של אישה:
מישהו יהיה צריך לבשל, מישהו יהיה צריך לנקות, לכבס, לגהץ, להוציא את הילדים מהגן, לעזור עם שיעורים בבית הספר וכו' וכו'.
כלומר גם אישה שהייתה עקרת בית ושלא הרוויחה שקל, חסכה למשק הבית בכך שניהלה אותו בעצמה, ובמקרה של מוות, מישהו אחר יצטרך להיכנס לנעליה.

ומה לגבי ביטוח אבדן כושר עבודה?
ביטוח אבדן כושר עבודה בא לידי ביטוי כאשר המבוטח אינו נפטר, אך מאבד את יכולתו לעבוד.
הביטוח הוא לרוב נספח (ריידר) של ביטוח החיים ומתקשר היטב למנגנון ההגנה אותו אנו מעוניינים ליצור למשפחה, שהרי גם מקרה של אובדן כושר העבודה מהווה מכה כלכלית.
חשוב מאוד להקפיד שהגדרת העיסוק בביטוח תואמת את עיסוקו של המבוטח וכי השכר המבוטח הולם את שכרו (לא נמוך מדי, אך גם לא גבוה מדי).

לסיכום
ביטוח החיים הינו מנגנון בעל חשיבות עליונה. משפחה אשר חווה אבדן מתמודדת עם קשיים רבים, עוד בטרם הקושי הכלכלי.
המשמעות הכלכלית במקרה של מפרנס יכולה להיות הרת אסון, ולכן שהמשמעות של אי ביצוע ביטוח חיים הינה חוסר אחריות למשפחה שלך.

האם את/ה לוקח/ת אחריות על המשפחה שלך?

להורדת גרסת PDF של המאמר