לאחרונה אנו שומעים פרסומים רבים בכלי התקשורת אודות מהלך של משרד האוצר בנושא איחוד קרנות פנסיה.

הרעיון הכללי שעומד מאחורי המהלך הוא העובדה כי בישראל ישנן מאות אלפי קרנות פנסיה שאינן פעילות.

מדובר בקרנות  אשר יש בהן צבירה כספית, אך לא מופקדים בהן כספים באופן שוטף.

לצורך העניין - קרן פנסיה שנמשכו ממנה מלוא הכספים היא קרן סגורה או מבוטלת ולכן לא נכללת בקטגוריה.

מדוע יש כל כך הרבה קרנות לא פעילות?
הסיבה העיקרית היא שעד לאחרונה, לא היה כלי שאיפשר לבצע בירור אמין ואמיתי אודות חסכונות פנסיונים של חוסכים, מה שגרם לכך שבמקרים של החלפת מקומות עבודה, נפתחו קרנות חדשות והקרנות הישנות הפכו ללא פעילות.
היום בעידן המסלקה הפנסיונית - מצב כזה פחות אפשרי מכיוון שפנייה למסלקה הפנסיונית ובירור אודות חסכונות המבוטח, הינה חלק בלתי נפרד מהליך שיווק פנסיוני.

הבעיה עם הקרנות הלא פעילות הללו - מנקודת מבטו של החוסך - היא שהכספים הצבורים בקרנות הללו הם לרוב בדמי ניהול גבוהים.
פעם עמדה גם הטענה כי חוסכים עלולים שלא לדעת אודות חסכונותיהם, או במילים אחרות שהקרנות הללו "ילכו לאיבוד", אולם כיום ישנם כלים רבים שמאפשרים לקבל סטטוס פנסיוני ברמה גבוהה.

המהלך של משרד האוצר הוא בעיקרו מבורך - מאפשר לחוסכים לנייד ולאחד קרנות בצורה פשוטה ובכך גם "לעשות סדר" בחסכונותיהם וגם לחסוך בדמי ניהול .

יחד עם זאת, חשוב להבין שבמקרים מסוימים ניוד כזה עלול לפגוע בזכויות המבוטח.

הסיבה לכך (בקצרה) היא שבקרן פנסיה ישנו כיסוי ביטוחי למקרה פטירה. הכיסוי הזה הינו נגזרת של המשכורת המוגדרת לקרן הפנסיה ובמקרה של פטירת העמית יקבלו שאריו (אלמן/ה ויתומים) קצבה חודשית.
גם בקרנות לא פעילות ישנו כיסוי ביטוחי מסוים לשארים, כך שבמקרה ועמית בקרנות פנסיה הלך לעולמו - יקבלו שאריו קצבה הן מהקרן הפעילה והן מהקרן הלא פעילה.

ברגע שיבוצע איחוד קרנות, הזכות לקצבת שארים מהקרן הלא פעילה תעלם ותישאר רק הזכות מהקרן הפעילה.

מכאן שבמקרים מסוימים - בעיקר במקרים בהן בקרן הלא פעילה ישנה צבירה גבוהה - מומלץ לעצור ולחשוב האם איחוד הקרנות הינו מהלך נכון.