1. מה זה פנסיה בכלל?

המונח פנסיה מתייחס לקצבה חודשית, אותה נקבל בעת צאתנו לגמלאות. עד היציאה לגמלאות נקבל משכורת ממעסיק, ולאחר היציאה לגמלאות יתקיים איזשהו מנגנון שמחליף את המשכורת הזו.

כיצד תחושב הקצבה החודשית הזאת? מה שחסכנו חלקי מקדם קצבה כלשהו. כיצד נקבע מקדם הקצבה הזה: בהגדרה גסה – לפי תוחלת החיים הצפויה.

לדוגמא: אדם חסך בקופת הפנסיה שלו מיליון שקלים ויצא לפנסיה בגיל 67.
נניח שתוחלת החיים לגברים היא 82, כלומר סטטיסטית נותרו לאדם 15 שנה לחיות = 180 חודשים. אז מקדם הקצבה הוא 180 והמשוואה היא 1,000,000 חלקי 180 = 5,555 ₪ לחודש.

כמובן שזו הגדרה גסה מאוד וישנם גורמים נוספים, אבל זה מה שמקדם הקצבה אמור לשקף.

מתי נקבע מקדם הקצבה הזה? לזה נגיע כשנדבר על המוצרים עצמם.   

2. מהו חוק פנסיית חובה?

בלי להיכנס ליותר מדי פרטים: מדובר בצו הרחבה משנת 2008, שקבע חובת הפרשה של מעסיק לקופת גמל משלמת לקצבה עבור העובד.
ובמילים פשוטות יותר – החל משנת 2008 מחויב כל מעסיק להפריש שיעור מסוים ממשכורתו של העובד לטובת קרן כלשהי, בה יצברו הנכסים על מנת שביום היציאה לפנסיה – ייהנה העובד מגמלה חודשית.

משנת 2008 גדל בכל שנה אחוז ההפרשה מהמשכורת – החל בשנת 2017 מפרישים 18.5% משכרו של עובד בצורה כזו:
• 6.5% תגמולי מעסיק – על חשבון המעסיק.
• 6% תגמולי עובד – על חשבון העובד (מנוקה ממשכורתו).
• 6% פיצויי מעסיק – על חשבון המעסיק.

3. מהם המוצרים הפנסיונים הקיימים בשוק?

המרכיב העיקרי והחשוב ביותר בכל מוצרי הפנסיה במשק הוא למעשה מרכיב החיסכון לזקנה, כלומר הקופה בה חוסכים את ההפרשות למטרת גמלת הזקנה.
במוצרים השונים ישנם כיסוים ביטוחיים שונים פרט למנגנון החיסכון.

קרן פנסיה
קופה המנוהלת בצורה של ערבות הדדית – ומבטיחה לעמית בקרן תשלום חודשי בעת צאתו לפנסיה או בעת נכות. כמו כן במקרה של מות העמית יזכו שאיריו לקצבת שאירים.

קרן הפנסיה מורכבת כאמור משלושה אלמנטים:
• קצבת זקנה.
• קצבת נכות.
• קצבת שאירים – כאן חשוב להסביר מה זה שאר: מדובר באלמן/ה, ילד עד גיל 21 או הורה נתמך.

שני דגשים:
• ניתן לשנות את התמהיל הביטוחי – כלומר להגדיר שהקרן תהיה יותר מוטת זקנה, על חשבון נכות ושאירים וכדומה. במקרה כזה, כמובן שאם העמית חס וחלילה יהיה נכה – הוא יזכה לקצבת נכות קטנה יותר.
• הקרן היא הדדית – מדובר במאגר נכסים אשר עומד באיזון פיננסי בין הנכסים (תשלומי הפנסיה של העמיתים העובדים) לבין ההתחייבויות (תשלומי הקצבאות – זקנה, נכות ושאירים).
זה מהווה חיסרון מכיוון שהערבות ההדדית הזו יכולה לפגוע בזכותו של העמית.

ביטוח מנהלים
פוליסת ביטוח אשר מבטיחה למבוטח תשלום חודשי בעת צאתו לפנסיה ומאפשרת לרכוש כיסויים ביטוחים נוספים של אבדן כושר עבודה או ביטוח חיים (ריסק). היסוד לביטוח המנהלים הוא כאמור מרכיב החיסכון.

את ביטוח החיים יכול לרכוש המבוטח בתמורה לפרמיה – כלומר ע"י קיזוז מהחיסכון. את ביטוח אבדן כושר העבודה יכול לממן המעסיק, או לחילופין העובד – גם כן ע"י קיזוז מהחיסכון.

שלושה דגשים:
• פוליסת ביטוח הינה חוזה בין המבוטח לבין חברת הביטוח. המבוטח עומד בפני עצמו ולא במסגרת ערבות הדדית.
• כיסוי ביטוחי לאבדן כושר עבודה הינו לרוב ממוקד ומובחן באשר לעיסוקו של המבוטח.
• בביטוח מנהלים הבטחה של 240 קצבאות – כלומר גם אם המבוטח נפטר לפני שהספיק לקבל 240 קצבאות – המוטבים יקבלו את הסכום.

קופת גמל
תכנית חיסכון "פשוטה" – כיוון שאין בה מרכיבים ביטוחים, כלומר רק מרכיב חיסכון.
אין כ"כ מה להרחיב בעניין.  

4. השוואה קצרה בין קרן פנסיה לבין ביטוח מנהלים

ישנן גישות רבות הטוענות כי מוצר אחד טוב מהשני ולהיפך. לדעתי אין תשובה נכונה של 100%, אבל מה שבטוח זה שחשוב להבין היטב את ההבדלים המשמעותיים.

א. חוזה אישי לעומת הסדר קולקטיבי הדדי:
קרן הפנסיה הינה מנגנון של ערבות הדדית, כלומר אין חוזה שמקבע את זכויות העמית, אלא תקנון בר שינוי. זכויות העמית מושפעות באופן ישיר מהאיזון האקטוארי של קרן הפנסיה.
בביטוח מנהלים לעומת זאת מדובר בחוזה בין המבוטח לבין החברה, המבוטח לא מושפע ממצבם של מבוטחים נוספים.

ב. כיסויים ביטוחיים:
אנחנו עורכים השוואה בין ביטוח אבדן כושר עבודה לבין קצבת הנכות, ובין ביטוח חיים (ריסק) לבין קצבת השאירים:
• אבדן כושר עבודה: בביטוח המנהלים הגדרות עיסוק המבוטח הן ממוקדות יותר לעומת הגדרות עיסוק רחבות בקרן הפנסיה. בקרן הפנסיה, כזכור לנו, קצבת הנכות תלויה במצב הנכסים בקרן.
• מקרה מוות: בביטוח המנהלים ניתן להגדיר מוטב או מוטבים שיזכו לסכום ביטוח שנקבע מראש. בקרן הפנסיה לא ניתן לקבוע מוטבים אלא ישנם שאירים בלבד – וזוהי הגדרה מוגבלת בהשוואה לביטוח.
עושה הרושם כי הכיסוי הביטוחי בביטוח המנהלים הוא מקצועי ומשוכלל יותר – וזה נכון, אולם היתרון הגדול של הכיסויים בקרן הפנסיה הוא עלות הביטוחים – זולים בהשוואה לביטוח המנהלים.

ג. דמי ניהול:
בשני המוצרים דמי הניהול נלקחים הן כאחוז מסוים מההפרשה החודשית והן כאחוז מצבירת הנכסים.
למשל עמית שצבר 100,000 ₪ ומפריש 1,500 ₪ בחודש:
אם דמי הניהול שלו בקרן פנסיה הם 5% מההפרשה + 0.5% מהצבירה – ישלם דמי ניהול של 75 ₪ בחודש על ההפרשה וגם כ-42 ₪ בחודש על הצבירה (שיסתכמו ל-500 ₪ שהם 0.5% מהסכום הנצבר).
כלומר דמי הניהול מההפרשה הם דמי ניהול חודשיים, ודמי הניהול מהצבירה הם דמי ניהול שנתיים, אבל נגבים גם כן חודש בחודשו.

נהוג לומר שדמי הניהול בביטוחי המנהלים גבוהים יותר מאשר בקרן הפנסיה, וברמת העיקרון זה נכון.
לרוב אמנם דמי הניהול מההפרשה נמוכים יותר בביטוח המנהלים, אך מהצבירה לרוב נגבים דמי ניהול גבוהים יותר. בשורה התחתונה, אם עושים חישוב לאורך זמן, סביר יותר להניח שבקרן הפנסיה יתאפשר לצבור סכום גבוה יותר בקופת החיסכון, לעומת ביטוח המנהלים.
*בנקודה זו חשוב להזכיר שהצבירה היא רק חלק אחד במשוואה של חישוב הפנסיה ולכן יש לקחת את הנתון הזה בערבון מוגבל.

ד. השפעת שינויים בתוחלת החיים:
אנחנו יודעים שנתון תוחלת החיים מאוד חשוב לנו מכיוון שהוא קובע במידה רבה את מקדם הקצבה (החלק השני במשוואה של חישוב הפנסיה החודשית).
עד סוף שנת 2012, מקדם הקצבה בביטוחי מנהלים נקבע ביום הכניסה לביטוח – יתרון משמעותי מאוד, במיוחד לצעירים, מכיוון שקיבוע המקדם מבטיח שצמיחה בתוחלת החיים לא תפגע בפנסיה החודשית של המבוטח.
מתחילת 2013 מקדם הקצבה לא מתקבע בעת הכניסה לביטוח, אלא בעת היציאה לגמלאות. זוהי אמנם גזירה שמורידה מהאטרקטיביות של ביטוח המנהלים, אולם בעולם בו פנסיונרים חיים מעל 20 שנה לאחר צאתם לפנסיה, גם קיבוע מקדם בשלב מאוחר הינו משמעותי.
בקרן הפנסיה אין קיבוע של מקדם הקצבה ושינויים בתוחלת החיים משפיעים על העמיתים בכל שלב.

לסיכום ההבדלים:
חוזה אישי בביטוח מנהלים לעומת הסדר קולקטיבי (תקנון בר שינוי) בקרן הפנסיה.
כיסוי ביטוחי מקצועי יותר – אבל יקר יותר בביטוח המנהלים לעומת כיסוי ביטוחי זול יותר – אבל פחות ממוקד בקרן הפנסיה.
דמי ניהול מהחיסכון לרוב יקרים יותר בביטוח המנהלים, דמי ניהול מההפרשה השוטפת לרוב יקרים יותר בקרן הפנסיה.
בביטוח מנהלים מקדם הקצבה מתקבע עם היציאה לגמלאות ובקרן פנסיה מקדם הקצבה משתנה לכל אורח החברות בקרן.

לדעתי האישית ביטוח המנהלים הוא מוצר יותר טוב מאשר קרן הפנסיה מכיוון שהוא נותן דבר אחד שקרן הפנסיה לא יכולה לתת וזה ודאות.
מוצרי הביטוח ממוקדים יותר ומאפשרים ניהול סיכונים טוב יותר מאשר בקרן הפנסיה.
העובדה שקרן הפנסיה היא תקנון ולא חוזה גם כן משפיעה על תנאי הוודאות, שכן אפשר כל הזמן לשנות את התקנון. ביטוח המנהלים פחות חשוף לשינויים בתוחלת החיים.
מה שיכול לקרות זה שקרן פנסיה תתגאה בתשואות נאות, אך עדיין הקצבה הצפויה תרד – וזה עקב האיזון האקטוארי.

5. מה חשוב לנו לבדוק, לשאול, לקבל

כאשר אנחנו ניגשים לייעוץ פנסיוני, יש מספר דברים שחשוב לנו לשאול ולבדוק:

• מי מעניק לנו שירות? האם מדובר במוקד של חברה או בסוכנות שמעניקה שירות אישי יותר.
• מה דמי הניהול? האם אפשר להוריד אותם? לרוב כאשר מגיעים במסגרת של מעסיק גדול עם כמה עובדים יש יותר מקום למשא ומתן. האם דמי הניהול משתנים עם הזמן?
• בחירת מסלול השקעות – יותר סולידי או בעל סיכון גבוה יותר.
• האם המעסיק מוכן לשלם עבור ביטוח אבדן כושר עבודה (מעלה משמעותית את הכדאיות של ביטוח מנהלים).
• האם אני באמת צריך את כל הכיסויים הביטוחים? אולי אין צורך בכיסוי לשאירים?
• לקבל מסמכי הצטרפות לקרן / פוליסת ביטוח. לוודא כי הפרטים האישיים נכונים.
• למלא הצהרת בריאות בצורה נכונה ומדויקת.

6. כיצד עושים תכנון פנסיוני נכון?

תכנון פנסיוני נכון הוא תכנון שבוחן מצד אחד את הצרכים שלנו ומצד שני את היכולות שלנו – מעין השוואה בין הרצוי למצוי.

יש לשאול:
1. מה יהיו הצרכים שלי בעת יציאה לפנסיה?
-אני מרוויח היום X, כמה אני רוצה / צריך לקבל בחודש לאחר יציאה לגמלאות.
-האם צפויות לי הוצאות נוספות או אולי מסתיימות לי הוצאות קיימות (משכנתא...).
2. מה הנכסים הפנסיונים הקיימים שלי?
3. האם יש לי נכסים מניבים אחרים (נדל"ן, תיק השקעות...)?
4. מה מידת הסיכון שאני מוכן לקחת בניהול התיק הפנסיוני שלי – מצד אחד תיק סולידי בעל פוטנציאל תשואה נמוכה יותר,  או מצד שני תיק בעל מידת סיכון גבוה יותר אך בעל פוטנציאל תשואה גבוה יותר. כמובן שהגיל משחק תפקיד משמעותי בשיקול הזה, מכיוון שמישהו בן 60 שעתיד לצאת לפנסיה בעוד כמה שנים לא ירצה לקחת סיכונים מיותרים.

לאחר ששאלנו את השאלות והבנו מה רצוי לנו, נוכל לאמוד את הפער בין זה לבין המצוי לנו ולחשוב כיצד ניתן לפעול. 

7. עצמאיים

החל משנת 2017 גם עצמאיים חייבים בהפרשה פנסיונית. לקריאה נוספת בנושא - לחצו כאן.

8. מוצרי ביטוח נוספים

התכנון הפנסיוני הוא צעד משמעותי מאוד אשר מבטיח לאדם שלאחר צאתו לפנסיה, איכות חייו לא תרד.
אולם אנשים רבים נוטים שלא לבצע ניהול סיכונים מלא אשר מתייחס לסכנות שיכולות לפקוד אותם בכל שלב בחיים. הכוונה היא כמובן למקרים של נזקי רכוש (ביטוח דירה או רכב) או בעיות בריאות (ביטוח בריאות, סיעוד או תאונות אישיות).

במקום הזה בדיוק נכנס סוכן הביטוח שיודע לשאול את השאלות הנכונות ולבצע תכנון וניהול סיכונים מקצועי.